רפואת הצמחים מושתתת על היסטוריה ארוכה של התבוננות בטבע וניסיונות קליניים. הידע שהצטבר עבר מדור לדור, ובהדרגה גם הועלה על הכתב במהלך השנים.
לצמחים תכונות ומאפיינים שונים שבעזרתם מותאמים לטיפול הרלוונטי.
כאשר מטפל בוחר צמחי מרפא על מנת לטפל בצורך כלשהו החל מהתקררות, הפרעות במערכת העיכול, ענייני גניקולוגיה ומחזור ועד דכאון, חרדה וכאבי שלד ושרירים עלינו לקחת בחשבון מספר פרמטרים בנוגע לכל צמח:
טמפרטורה (חם, חמים, קר, קריר) , טעם (מתוק, מר, חמוץ, מלוח, חריף), כיוון הצמח (למעלה, למטה, פנימה, החוצה), שיוך למרידיאנים ורעילות.
יש חשיבות משמעותית לעיבוד הצמח- האם הוא טרי, מוקפץ, מטוגן, אפוי, קלוי, מאודה ועוד.
עיבוד הצמח יכול לשנות או להעצים את תכונותיו ,לשמר את הרכיבים הפעילים ,להפחית רעילות או תופעות לוואי או להגדיל את שטח הפנים וכך להגביר את יכולת הספיגה.
הכרת תכונות אלו מאפשרת להבין לעומק את תפקודי הצמח, ולהיפך- ניתן להסיק על תכונות הצמח אם תפקודיו ידועים .
כאשר מטפל בוחר  צמח מסוים לטיפול עליו  לוודא שכל אחת מתכונותיו מתאימה לאבחנה.