נעים מאוד-
בלוטת התריס, נקראת גם תירואיד ובלוטת המגן.
מדובר בבלוטה קטנה, אך אחת הגדולות בגוף, ברוחב של כחמישה ס"מ הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר מתחת לפיקת הגרון (הגרוגרת), ממש מתחת לפני העור.
ובכן מה היא עושה?
בלוטת התריס אחראית על הפרשת הורמוני התריס תירוקסין (T4) וטריודותירונין (T3) אשר מפקחים על קצב ההתנהלות של התפקודים הכימיים בגוף (חילוף חומרים) ומועברים דרך הדם אל כל רקמות הגוף. הם משפיעים על הקצב המטבולי על ידי גירוי כמעט של כל רקמה בגוף לייצר חלבונים ועל ידי הגברה של כמות החמצן שהתאים משתמשים בה. כאשר התאים עובדים קשה יותר, איברי הגוף פועלים בקצב מהיר יותר.
השפעת ההורמונים תהיה על תפקוד תקין של המוח, השרירים, קצב הלב, קצב הנשימה, קצב "שריפת קלוריות", תחזוקת העור, ויסות טמפרטורה, גדילה, פוריות, עיכול ומאפשרים לגוף לנצל את האנרגיה שלו.
כדי לייצר את הורמוני התריס, זקוקה בלוטת התריס ליוד, המצוי במים ובתזונה.
על מנת להעריך את תפקוד הבלוטה מבצעים בדיקת דם להורמון בשם TSH שאחראי על תפקוד הבלוטה.
הפרעות שכיחות בבלוטת התריס:
תת פעילות בלוטת התריס (היפותיירוידיזם) - בלוטת התריס אינה מייצרת את כמות ההורמונים המינימלית. זו ההפרעה השכיחה ביותר בבלוטת התריס.
יתר פעילות של בלוטת התריס- בלוטת התריס מייצרת עודף של הורמונים.
מחלות נוספות: דלקת בבלוטת התריס (יתר פעילות זמנית), סרטן בלוטת התריס.
גויטר – גדילה של בלוטת התריס, נראה נפיחות באזור הצוואר – יכולה לבוא עם תת פעילות או פעילות יתר של הבלוטה ויכול לנבוע בין השאר מחסר ביוד, רעלת של בלוטת התריס ועוד.
תת פעילות של בלוטת התריס- היפותירואידיזם
במצבים של תת פעילות, בלוטת התריס מתקשה לייצר ולשחרר כמות מספיקה של הורמונים T3, T4 אל זרם הדם, מה שגורם להאטה בקצב חילוף החומרים בגוף ובתפקודי גוף חיוניים.
המחלה נפוצה בקרב קשישים אך עלולה להופיע בכל גיל, ובעיקר אצל נשים.
במצבים קלים היא יכולה להתקיים ללא סימפטומים נראים לעין, אך ככל שתחמיר התופעות עלולות לפגוע בתפקוד היומיומי.
מהם הגורמים למצב הזה?
1. מחלת השימוטו - זוהי מחלה אוטואימונית שבה המערכת החיסונית מייצרת נוגדנים שתוקפים את הבלוטה, מונעים ייצור תקין של הורמוני הבלוטה, מייצרים דלקת והגורמים להרס שלה. זוהי הסיבה הנפוצה ביותר לתת פעילות של בלוטת התריס.
2. אחרי לידה- בעקבות השינויים ההורמונליים שהאישה חווה במהלך הריון, גם הורמוני בלוטת התריס עלולים להיות מושפעים. לרוב מצב זה מתגלה כ- 3-4 חודשים לאחר הלידה, ולעתים אף חולף מעצמו כשם שבא. יש לציין שלאחר לידה קיים סיכוי זהה לסבול גם מיתר פעילות של בלוטת התריס ולאו דווקא מתת פעילות.
3. מחסור ביוד- הבלוטה זקוקה ליוד על מנת להפיק את ההורמונים הספציפיים שלה ומוסיפה אותו לחומצת האמינו טירוזין כיום, סיבה זו שכיחה פחות מאחר והיוד מוסף למלח השולחן.
4. ניתוחים או הקרנות באזור הבלוטה- ניתוחים להסרת הבלוטה או חלק ממנה עלולים לגרום להפרעה בייצור הורמוני הבלוטה וכן טיפולי הקרנות באזור הבלוטה עלול לגרום להרס שלה.
5. אורח חיים- סטרס מתמיד ומתח נפשי, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית, תרופות מסוימות.
אילו סימפטומים יופיעו במצב זה?
סימני כבדות נפשית וגופנית, עקב חילוף החומרים הנמוך:
תופעות נפשיות- עייפות, תשישות וחולשה, דיכאון, נטייה למצבי ברוח, קושי בריכוז ובזיכרון, חוסר חשק ומוטיבציה
תופעות הורמונליות- שיבושים במחזור החודשי- עלול להתארך עם דימום רב מהרגיל, PMS, ירידה בחשק המיני, הפרעות בפוריות
פגיעה בחילוף חומרים- עלייה חריגה במשקל, תחושת קור בגפיים (גם בימים חמים), עצירות, תחושה של נפיחות בכל הגוף ובמיוחד בבטן
כאבי שרירים ומפרקים
פנים חיוורות, נפוחות עקב צבירת נוזלים, נפיחות באזור הצוואר (גוייטר)
נשירת שיער, שיער דק ושביר, גבות דקות,
עור יבש
ציפורניים דקות ושבירות
החלמה איטית של פצעים
מהו הטיפול האפשרי למצב זה?
הטיפול הקונבנציונלי מטפל בענף וכולל בדרך כלל נטילה יומיומית במינון המותאם למטופל של תירוקסין בשמות שונים- למשל יותירוקס או אלטרוקסין על מנת לתמוך בהורמונים החסרים.
הרפואה המשלימה מבקשת לטפל בשורש הבעיה על מנת למנוע הישנות שלה ולאפשר לחולה לחזור לתפקוד תקין וללא תלות בתרופות.
קיימות שלל שיטות מגוונות לטיפול ולאיזון הבלוטה- החל מתנוחות מסוימות ביוגה, מדיטציה, רפלקסולוגיה, ארומתרפיה, הומאופתיה ועד לדיקור סיני, צמחי מרפא והמלצות תזונה ספציפיות.
ככל שהטיפול יחל מוקדם יותר, לפני החרפת הסימפטומים- כך יגדל הסיכוי להצלחת טיפול טבעי ללא התערבות תרופתית.
במידה ומזהים את הסימפטומים שצוינו – מומלץ לפנות לרופא לצורך בדיקת תפקוד הבלוטה ולהתחיל בטיפול לאיזון בהתאם.
